מהו פער בכושר השתכרות?
כושר השתכרות מתייחס ליכולת הכלכלית של אדם להפיק הכנסות בהתבסס על השכלתו, ניסיונו המקצועי, כישוריו, ומעמדו בשוק העבודה. הוא מגלם את הפוטנציאל הכלכלי האישי של הפרט, המושפע מגורמים כמו ביקוש למקצוע, מצב השוק והמוניטין המקצועי שלו.
שימו לב כי בניגוד לדעה הנפוצה, כושר השתכרות אינו השכר הצפוי של אדם אלא הוא למעשה השווי הנוכחי של כל ההכנסות העתידיות שלו.
פערים בכושר השתכרות מתארים את ההבדל בין היכולות הכלכליות של שני צדדים להפיק הכנסות, והוא נמצא בשימוש במיוחד במצבים של נישואין וגירושין. פערים אלו נוצרים לעיתים קרובות כתוצאה מהשקעה לא שוויונית בהון האנושי במהלך הנישואין, כמו מימון השכלה של אחד מבני הזוג, או ויתור על קריירה לטובת ניהול משק הבית ותמיכה בצד השני. פערים בכושר השתכרות מהווים נושא מרכזי בהליכים משפטיים, כאשר בתי המשפט מתייחסים אליהם כדי להבטיח חלוקה הוגנת של משאבים כלכליים או קביעת פיצויים ומזונות.
מהם הגורמים ליצירת פערים בכושר השתכרות?
הגורמים ליצירת פערים בכושר ההשתכרות בין בני זוג כוללים:
- השקעה בהון האנושי של בן הזוג: במהלך הנישואין, אחד מבני הזוג עשוי לתרום להתפתחות הקריירה של האחר על ידי מימון השכלה, הכשרה מקצועית או ניהול משק הבית, המאפשר לאחד מהם להתמקד בהתקדמות מקצועית. תרומה זו יוצרת לעיתים קרובות פערים בכושר השתכרות בין הצדדים.
- חלוקת תפקידים משפחתיים: חלוקה מסורתית של תפקידים, שבה צד אחד מתמקד בגידול ילדים או בתחזוקת הבית, עשויה לפגוע בכושר ההשתכרות שלו בטווח הארוך, בעוד שבן הזוג השני מתקדם בקריירה.
- פערים בהשכלה ובמיומנויות מקצועיות: רמת ההשכלה והניסיון התעסוקתי של כל אחד מבני הזוג יכולה להיות שונה באופן מהותי. בן זוג שהשקיע בהשכלה גבוהה ובפיתוח כישורים מיוחדים ייהנה מכושר השתכרות גבוה יותר.
האם ניתן למדוד פערים בכושר השתכרות?
אפשר למדוד אבל חשוב להבין כי מדידת פערים בכושר השתכרות היא משימה מורכבת, המתבססת על לא מעט הנחות בסיס, מודלים סטטיסטיים ואקטוארים וקשה יהיה לבחון את מהימנות התוצאות שנקבל. כדי להעריך את הפערים, נדרש לזהות את המרכיבים שמעצבים את כושר ההשתכרות של כל אחד מבני הזוג ולהשוות ביניהם. בין יתר המרכיבים ניתן למנות את ההכנסות הפוטנציאליות, תרומת בן הזוג השני, חישוב עלות חלופית, מוכלים ונתונים כלכליים וסטטיסטים ונתוני שוק.
קראו גם על: חלוקת רכוש בגירושין עם ילדים
האם פערים בכושר השתכרות מהווים נכס בגירושים?
בפסיקה הישראלית קיימת הכרה בפערים בכושר השתכרות כמושג משפטי, אך הוא אינו מוגדר כנכס בר חלוקה באופן עצמאי. עם זאת, בתי המשפט מתייחסים לפערים אלו במסגרת מנגנון איזון המשאבים לפי חוק יחסי ממון, במיוחד במקרים שבהם נוצר חוסר שוויוניות בולט ביכולת של כל בן זוג להמשיך בחייו בכבוד.
בתי המשפט מכירים בכך שתרומת בן זוג לקריירה של האחר, בין אם באמצעות מימון לימודים ובין אם על ידי טיפול במשק הבית, עשויה ליצור פערים משמעותיים בכושר ההשתכרות. פערים אלו נבחנים לצורך מתן פיצויים או חלוקה לא שוויונית של שאר הרכוש, במטרה ליצור איזון כלכלי הוגן בין הצדדים.
בפסיקה מודגשת החשיבות של ניתוח פערי ההכנסה כחלק מהערכה רחבה של הנסיבות הכלכליות של בני הזוג, תוך התחשבות בנתונים אישיים כמו גיל, מצב בריאותי ופוטנציאל תעסוקתי עתידי.
הבנת פערי כושר ההשתכרות והערכתם בצורה מדויקת הם שלב קריטי בתהליך גירושין הוגן. הנושא דורש שילוב של ידע משפטי וכלכלי, לצד הבנה מעמיקה של הנתונים האישיים והמשפטיים של הצדדים המעורבים. רו”ח אהוד שושן בעל ידע וניסיון גדולים מאוד בכל הקשור להערכת שווי וקביעת הפיצוי בגין פערים בכושר ההשתכרות בין בני זוג בהתאם להלכה הישראלית.
מהם התנאים לקבלת פיצוי בגין פערים בכושר השתכרות?
מספר פסקי דין עוסקים בנושא התנאים לקבלת פיצוי וקביעת גובה הפיצוי.
בתמ”ש 52231-09 קבעה כבוד השופטת גליק את היסודות להכללת כושר ההשתכרות כחלק מנכסי הנישואים. להלן התנאים:
- בן זוג “ביתי” מחד גיסא ובן זוג “קרייריסטי” מאידך גיסא.
- קיים “פער דרמטי” בכושר ההשתכרות של בני הזוג.
- נישואים לאורך זמן.
פסקי דין מאוחרים יותר אימצו את אותם תנאים – אך לא נקבעו קריטריונים ברורים לכל תנאי, כך שיש קושי לא קטן לפעול על פיהם. מלבד מקרי קצה במרבית המקרים יהיה קושי לצדדים לאמוד מראש האם הם עומדים באותם שלושה קריטריונים.
כיצד מחשבים את הפיצוי בגין פערים בכושר ההשתכרות?
גם נושא זה טרם קיבל התייחסות משפטית מקיפה. בתמ”ש 47769-01-12 הציע כבוד השופט שילה את גישת ‘צמצום פערי ההשתכרות’, המבוססת על עקרונות המוסד האמריקאי למשפט ALI משנת 2002.
בהתאם לגישה זו של צמצום פערי ההשתכרות, אין אנו מחשבים את ערכו של ההון האנושי ומחלקים אותו בין בני הזוג, אלא אומדים את הפיצוי שעל בן זוג אחד להעביר לבן הזוג השני כתלות באורך הנישואים ובפער בין השכר שהרוויח כל אחד מהם בפועל ביום הפרידה בלבד. בפסק הדין נקבע כי יש לחשב את הפיצוי בגין פערי ההכנסות בהתאם לנוסחה לפיה יזקפו לטובת האישה 1% מפער ההכנסות בין בני הזוג בגין כל שנת נישואים וזאת למשך 36 חודשים.
סיכום
פערים בכושר השתכרות הם גורם מרכזי בהליכים משפטיים של חלוקת רכוש ומזונות בגירושים. הם נובעים מתרומות שונות שנעשו במהלך הנישואין, כמו מימון לימודים או ניהול משק הבית, ומשקפים את חוסר השוויון הכלכלי שיכול להיווצר בין בני הזוג לאחר הפרידה. הפסיקה הישראלית מכירה במקרים מסוימים בפערים אלו כחלק מאיזון המשאבים, תוך התחשבות בפרמטרים כמו פערי הכנסות, אורך הנישואים והתרומה של כל צד.
אף על פי שהנושא אינו מוסדר במלואו מבחינה משפטית, פסקי דין מרכזיים הניחו יסודות לחישוב פיצויים, תוך שימוש בגישות כמו ‘צמצום פערי ההשתכרות’, שמבוססות על עקרונות מארצות הברית. עם זאת, קיימים אתגרים בחישוב ובהערכת הפערים, בשל היעדר קריטריונים ברורים ומבנה משפטי אחיד.
אם אתם נמצאים בתהליך גירושין וזקוקים לייעוץ כלכלי, הכנסו לאהוד שושן ושות – רואי חשבון וצרו קשר עוד היום.
