top of page

חוק פסיקת ריבית והצמדה - הסבר החוק ויישומו

עודכן: 16 ביוני 2021

רו"ח אהוד שושן מבוא רואי חשבון נדרשים לעיתים לספק חוות דעת מקצועיות בנושאים כלכליים שונים, לרבות בכל הקשור למתן חוות דעת כמומחים לגבי חישובי ריבית, הן במסגרות בתי המשפט והן במסגרת הליכי הוצאה לפועל. בתי המשפט ורשמי ההוצאה לפועל מקבלים בדרך כלל חוות דעת אלו, המוגשות על ידי רואי חשבון, כחוות דעת מומחה. קיימים בארץ מספר חוקים ותקנות מיוחדים הקשורים לחישובי הריבית המותרים. חוקים ותקנות אלו קובעים, בין היתר, את דרך החישוב של כל סוג ריבית. במאמר זה נסקור וננתח את חוק פסיקת ריבית ותקנותיו, נגדיר את ההגדרות השונות המופיעות בחוק ובתקנות וכן נסביר את המתודולוגיה ביישום החוק והתקנות. חוק פסיקת ריבית והצמדה ותקנותיו חוק פסיקת ריבית והצמדה תשכ"א-1961 (להלן: "החוק") מסמיך את הרשות השיפוטית לפסוק 'ריבית' או 'הפרשי הצמדה' או 'הפרשי הצמדה וריבית' מעבר לסכום כסף שנפסק לבעל דין. כלומר החוק עוסק אך ורק בריבית המקסימאלית שרשאי בית המשפט לפסוק לבעל דין בגין סכום כסף, וכן בריבית שניתן לפסוק עבור הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין. החוק אינו עוסק בכל הקשור לריבית שנקבעה במסגרת הסכם בין צדדים או אם קיימת בחוק אחר הנחייה ספציפית. במקרים אלו, החישוב יבוצע בהתאם להסכמה הקיימת בין הצדדים. לאורך השנים אימצו גופים רבים, בין אם ציבוריים ובין אם פרטיים, את הריבית ודרך החישוב שנקבעו בחוק ובתקנות כקו מנחה בהסכמים שנכרתו בכל הקשור לתשלום הריבית או לפיגור בתשלום הריבית. כיצד נקבע שיעור הריבית בהתאם לחוק? החוק מסמיך את שר האוצר לקבוע בתקנות את שיעור הריבית ואת דרך חישובה. תקנות פסיקת ריבית והצמדה (קביעת שיעור הריבית ודרך חישובה) תשס"ג-2003 (להלן: "התקנות") מגדירות כיצד יחושב כל אחד משיעורי הריבית, דרך פרסום השערים ואת גובהה של ריבית הפיגורים המשתלמת במקרה של פיגור במועד התשלום. הגדרות כדי להבין את הנחיות החוק והתקנות לגבי דרך חישוב הריבית ראוי ראשית שנבאר את ההגדרות השונות לסוגי הריביות השונות הקיימות. בחוק ובתקנות הוגדרו 4 סוגים שונים של ריביות: ריבית (שקלית), ריבית צמודה, ריבית פיגורים וריבית במטבע חוץ. להלן הסבר לגבי כל סוג: "ריבית": זוהי ריבית שקלית נומינלית, והיא מחושבת על סכום הקרן הנומינלית בש"ח ללא הצמדה כלשהי. המשמעות היא שחוב הנושא "ריבית" בלבד בנוי משני נדבכים: קרן החוב "הריבית" "ריבית צמודה": הריבית הצמודה היא ריבית על הסכום שמדובר בו, לאחר שנוספו עליו הפרשי הצמדה. כלומר זוהי ריבית ריאלית, אשר מחושבת על סכום חוב צמוד. המשמעות היא שחוב הנושא "הפרשי הצמדה וריבית" בנוי משלושה נדבכים: "הקרן" - קרן החוב. "הפרשי הצמדה" - הפרשי הצמדה למדד על קרן החוב, כאשר רואים את הפרשי ההצמדה כחלק מהקרן לכל דבר. "ריבית צמודה" ריאלית, המחושבת על סכום הקרן הצמודה. ראוי לשים לב לעובדה כי לא קיים רכיב בשם 'הצמדה לריבית' כפי שמספר תוכנות לחישובי ריבית מפרטות בחישוביהן. הריבית עצמה מחושבת כבר על הקרן הצמודה. "ריבית הפיגורים": מוגדרת בחוק כסכום של הפרשי הצמדה וריבית (צמודה) בתוספת של ריבית ריאלית נוספת, הנקראת גם היא "ריבית צמודה ", אשר נקבע לה בתקנות שיעור קבוע של 6.5%. ריבית נוספת זו מהווה בעצם אלמנט עונשי, קנס בשיעור קבוע, אשר מתווסף להפרשי ההצמדה והריבית הריאלית כנדבך נוסף, רביעי במספר. לגבי הגדרת הריבית הצמודה חשוב לא להתבלבל ולזכור שהחוק הגדיר את המושג 'ריבית צמודה' פעמיים: 'ריבית צמודה' (חוק) – הריבית הריאלית, אשר מחושבת בצורה המפורטת להלן. 'ריבית צמודה' (תקנות) – תוספת קנס על איחור בתשלום – 6.5%. אף שמדובר בשני רכיבים שונים – לשניהם שם זהה!! בהתאם לפרקטיקה הנהוגה, חוב הנושא "ריבית פיגורים" בנוי מארבעה נדבכים: קרן החוב. הפרשי הצמדה למדד על קרן החוב. "ריבית צמודה" – הריאלית, המחושבת על קרן החוב הצמודה. "ריבית צמודה" (פיגורים) בגובה של 6.5% , המחושבת גם היא על סכום הקרן בצרוף הפרשי הצמדה (א'+ב'), ולמניעת ספק, אין היא מחושבת על הריבית הצמודה אלא מתווספת אליה (חיבור הריביות ולא הכפלתן). "ריבית במטבע חוץ" - זהו שיעור הריבית הרלבנטי כאשר הרשות השיפוטית פוסקת סכום במטבע חוץ או במטבע ישראלי הצמוד למטבע חוץ. זוהי ריבית נומינאלית, בדומה לריבית השקלית, והיא אינה כוללת מרכיבי הצמדה כלשהם. חישוב שיעור הריביות ואופן פרסומן החשב הכללי מפרסם אחת לרבעון באמצעות הודעה רשמית ובאתר האינטרנט שלו את שיעורי הריביות הללו, בהתאם לחוק פסיקת ריבית . הפרסום מתבצע בתוך 10 ימים מתום כל רבעון והוא בגין הרבעון שלאחריי הפרסום. מהו הבסיס לפיו נקבעות בכל תקופה ריביות אלו? שיעור הריבית השקלית מחושב לפי הבסיס הממוצע המשוקלל של תשואות המק"מים בעשרת ימי המסחר שקדמו ליום המסחר האחרון בכל רבעון, בתוספת מרווח של 2 אחוזים. שיעור 'הריבית הצמודה' (חוק) נקבע לפי הממוצע של תשואות אג"ח סחירות צמודות למדד בעשרת ימי המסחר שקדמו ליום המסחר האחרון בכל רבעון, ובלבד שלא יפחתו מאפס אחוז, ובתוספת מרווח של אחוז אחד (1%). שיעור הריבית במטבע חוץ נקבע בהתאם לשיעור ריבית הליבור לתקופה של שלושה חודשים, כפי שפורסה שני ימי עסקים בחו"ל לפני תחילת רבעון, ובתוספת מרווח של אחוז אחד (1%). החשב הכללי מפרסם גם את 'שיעור ריבית הפיגורים הצמודה' והיא נקבעת בפועל באמצעות חיבור הריבית הצמודה (חוק), שפורטה לעיל, למרכיב הריבית הצמודה (תקנות) בגובה של 6.5%. נדגיש כי החוק אינו מגדיר מונח בשם "ריבית הפיגורים הצמודה", שבו משתמש החשב הכללי בהודעתו, אלא במונחים "ריבית פיגורים" ו-"ריבית צמודה" בלבד. המתודולוגיה ביישום חוק פסיקת ריבית תחולה - עד ליום הפרסום בתחילת כל רבעון, חלים עדיין שיעורי הריבית של הרבעון הקודם. כלומר, בהתאם לתקנות הריבית מיום תחילת רבעון חדש ועד יום פרסום שיעורי הריבית החדשים יוסיפו לחול שיעורי הריבית הידועים באותו מועד. הפרסום חל בתוך 10 ימים מתום כל רבעון. מועד הפירעון – הריביות, כפי שפסק בית המשפט (שקלית או הפרשי הצמדה וריבית), מחושבות החל מהמועד שקבע השופט בפסק הדין, על סכום החוב שנפסק, ועד לתאריך האחרון שמאפשר השופט לחייב לשלם את חובו. מועד זה, האחרון לתשלום, נקרא "מועד הפירעון". במידה ולא פסק השופט מועד פירעון, רואים את יום מתן פסק הדין כיום הפירעון. החל מיום הפירעון, במידה ולא שולם, נושא החוב הפסוק את 'ריבית הפיגורים' – הפרשי הצמדה וריבית (הריאלית) בצירוף ריבית צמודה (6.5%). כלומר, בחישוב חוב פסוק שלא שולם במועד קיימות שתי תקופות לחישוב: התקופה הראשונה – החל מיום הגשת התביעה / היווצרות עילת התביעה / המועד שקבע השופט ועד למועד הפירעון (המועד שניתן פסק הדין או המועד שנקבע בפסק הדין לתשלום החוב). על תקופה זו יש לחשב ריבית שקלית או הפרשי הצמדה וריבית, בהתאם לקביעת השופט. התקופה השנייה – החל ממועד הפירעון ועד למועד התשלום בפועל. על תקופה זו יש לחשב את ריבית הפיגורים (הפרשי הצמדה וריבית בתוספת ריבית צמודה). במקרים בהם חוזים מסחריים מאמצים את ריבית הפיגורים שבחוק כטכניקת חישוב במקרה של פיגור, רואים ביום האחרון לתשלום (לאחר תקופת גרייס שניתנת בדרך כלל) כמועד הפירעון, והחל מאותו יום מחושבת ריבית הפיגורים. נדגיש כי 'מועד הפירעון' הוא יום הערך לתחילת חישוב החוב בהתאם לריבית הפיגורים, ולא למחרת. כך לדוגמה, אם נקבע בפסק דין/חוזה כי חוב ישולם עד לתאריך 01/01/XX וחוב זה לא שולם, לוקחים את אותו יום כיום הערך לתחילת חישוב ריבית הפיגורים. הריבית מצטרפת לקרן אחת לשנה – בהתאם לסעיף 7 לחוק, ריבית, וכן הפרשי הצמדה וריבית שנפסקו לפי חוק זה, יצורפו לקרן אחת לשנה. כלומר, המחוקק קובע את מנגנון הריבית דריבית לפיו הריבית מצטרפת לקרן אחת לשנה. האם הכוונה של המחוקק כי הריבית תצטרף לקרן בתום כל שנה מלאה מרגע תחילת חישוב החוב או שכוונתו אחת לשנה במועד קבוע, לדוגמה אחת לשנה קלנדרית כגון בכל 01 לינואר? ההצטרפות לקרן צריכה להיעשות בדיוק שנה לאחר תחילת חישוב הריבית בגין אותו חוב. כך לדוגמה אם קרן חוב נפתחה בתאריך 01/01/x0אזי הצטרפות הריבית לקרן צריכה להיות ביום ערך 01/01/x1. ראוי לשים לב כי חלק מהתוכנות הקיימות בשוק וכן אצל חלק מרשויות הממשלה והאכיפה הגובות מהציבור ריבית כאמור, הצטרפות הריבית לקרן נעשית בתחילת כל שנה קלנדארית או רבעון. לטעמי הדבר אינו נכון ופוגע בחייב. ההצטרפות צריכה להיעשות שנה לאחר פתיחת הקרן. חישוב גובה הריבית היומית/חודשית – החשב הכללי, כאמור, מפרסם את גובה הריבית בהתאם לחוק במונחי ריבית לשנה. על מנת לחשב את הריבית על חוב במשך תקופה הקצרה משנה, אנו צריכים לחלץ את הנתון מתוך הריבית השנתית. נשאלת השאלה כיצד ראוי לחלץ את הריבית לתקופות הקצרות משנה. האם יש לחשב פרק זמן הקצר משנה לפי ימים? חודשים? רבעונים? – העניין חשוב שכן בכל רבעון/חודש קיים מספר שונה של ימים. לטעמי, יחידת ערך הזמן הקצרה ביותר היא 'יום ריבית', ולכן השיטה המדויקת ביותר היא לחלק את הריבית השנתית למספר הימים בפועל בכל שנה והתוצאה תהווה את הריבית היומית. נדגיש כי מדובר בחילוק פשוט (X/356) שכן אין עניין של ריבית דריבית לתקופה הקצרה משנה מלאה. שנה מעוברת - סוגיה מעניינת מתקיימת אחת לארבע שנים, כאשר לשנה הקלנדרית מצטרף יום נוסף, ה- 29 לחודש פברואר. בשנה מעוברת קיימים 366 ימים בפועל, ולא 365 כבשנה רגילה. כיצד יחושב גובה הריבית בתוך פרק זמן באותה שנה? בפרק זמן שנמצא בשנה מעוברת , יש לחלק את גובה הריבית השנתית ב- 366 במקום ב- 365,שכן החישוב מתבצע בהתאם לכמות הימים בפועל באותה שנה, והגדרנו את פרק הזמן של 'יום ריבית' כיחידת הזמן המינימאלית לחישוב תקופה. חישוב כמות 'ימי הריבית' על פני תקופה– כאשר מחושבת ריבית על פני תקופת זמן כלשהי, אנו בעצם מחשבים ריבית על ההפרש בימים בין שני תאריכים. כלומר, המונח המדויק יותר לניסוח התקופה לחישוב הריבית הינו 'לילות ריבית' במקום 'ימי ריבית'. אין לחשב ריבית בגין היום הראשון לחוב או היום האחרון לחוב. יש לספור את כמות הלילות שבין מועד יצירת החוב לבין מועד התשלום שלו – והיא מהווה את מספר ימי הריבית לצורך החישוב. לדוגמה, חוב נוצר ביום 01/01/x1 ושולם ביום 05/01/x1. מספר ימי הריבית לחישוב הינו ארבעה בלבד (ולא חמישה!!). אין משמעות לשעה בה נוצר או שולם החוב באותו יום עסקים. טכניקה לקיזוז תשלומים ששולמו על חשבון חוב חוק פסיקת ריבית אינו קובע את סדר זקיפת הסכומים ששולמו על חשבון חוב. לעיתים רבות חייבים משלמים רק חלק מחובם, או משלמים את חובם בתשלומים על פני תקופה. כיצד נמשיך לחשב את יתרה החוב? מהו סדר זקיפת התשלומים על חשבון החוב? חוק ההוצאה לפועל תשכ"ז-1967 מתייחס לעניין סדר הקיזוז, ואף כי החוק הוא ספציפי לעבודת ההוצאה לפועל, אנו מציעים להחיל את טכניקת הקיזוז שנקבעה בו ככזו המתאימה גם לחוק פסיקת ריבית. סע' 75 של חוק ההוצאה לפועל קובע את סדר הזקיפה של כספים ששולמו על חשבון החוב עקב הליכים לפי חוק זה: תחילה לחשבון אגרות והוצאות גביה, לאחר מכן לחוב הפסוק לפי הסדר הבא: הוצאות פסוקות תחילה, לאחר מכן ריבית, ולבסוף קרן החוב הפסוק כולל הפרשי הצמדה. כלומר, חוק ההוצאה לפועל מנחה כי סדר הזקיפה הינו קודם על חשבון ריבית ורק אחר כך על חשבון החוב. בשל העובדה כי הריבית מצטרפת לקרן אחת לשנה, ונושאת ריבית דריבית, ואילו סדר הזקיפה הינו קודם על חשבון הריבית ורק אחר כך על חשבון הקרן, קיימת חשיבות לקיזוז תשלום ששולם על חשבון הריבית לפני הקרן וכן קיימת חשיבות לטכניקה שבה מבוצע חישוב הקיזוז על חשבון חוב. לדוגמה, קרן חוב בת 100 ₪ הוקמה בתאריך 01/01/x1. בתאריך 30/10/x1 בוצע תשלום על חשבון התיק בסכום של 20 ₪. יתרת החוב באותו יום הייתה 140 ₪ לפי החלוקה הבאה: קרן צמודה: 110 ₪, ריבית צמודה: 30 ₪ יש להפחית את התשלום ששולם ראשית מסכום הריבית, כך שיתרת החוב לאחר ההפחתה תהיה: קרן צמודה: 110 ₪, ריבית צמודה: 10 ₪ סיכום במאמר זה ניתחנו את עיקרי חוק פסיקת ריבית ותקנות פסיקת ריבית. הגדרנו את ההגדרות השונות המופיעות בחוק ובתקנות וסקרנו את המתודולוגיה המקובלת לביצוע חישובי ריבית בהתאם לחוק. קיימות מספר סוגיות עקרוניות נוספות, אשר בכל אחת מהן נעסוק במאמרים הבאים, אשר החוק והפסיקה אינן מספקות לגביהן בהירות מספקת, ושיתכן ויש להן השפעה על דרך החישוב הנכונה.

1,566 צפיות

Comments


bottom of page